תערוכות

יצירותיה של טלי נבון מתבססות על תפיסת עולם שלפיה התכנסות פנימית, הקשבה ונטישת האגואיזם לשמו – יש בכוחן להביא את האנושות למקומות טובים וראויים יותר.

יום אחרי אסון התאומים פורסם התצלום של ריצ'ארד דרו של "האדם הנופל", כאשר ראשו מופנה מטה בעודו נופל מאחד ממגדלי התאומים. הרס מגדלי התאומים בבחינת אירוע קטסטרופלי שמוטט מונומנט מודרניסטי, תבע את העלאת השאלה המתחדשת בנושא גורל המודרניזם בעידן הפוסטמודרניזם.

מבנה העשרימון, המורכב ממוטות במבוק, נע במרחב היצירה של אילת כרמי ומירב הימן בכוחן של שבע דמויות הדוחפות אותו באמצעות הטלת משקל גופן. כך הופכות האמניות את הצורה ההנדסית-מתמטית לכלי קיבול לגוף האדם ולפעילותו.

מה יקרה אם החלום של לנון של "עולם שאין בו מדינות... עולם ללא רכוש..." יעבור מוטציה לסיוט הניאו-קפיטליסטי – שבו התרבות המערבית תמוטט את גבולותיה של כל מדינה, עד אשר ה"אחרוּת" לא תהיה עוד יותר מאשר ביטוי חסר משמעות?

הכמיהה המטאפיזית עתיקת-היומין לבניית ירושלים השמימית עומדת במרכז עניינו של הפרויקט הווירטואלי של לילך שטיאט.

האניגמה הירושלמית, המסתורין הטמון ברוחה של העיר, הקדוּשה כחידה עירונית – אלה הן הסוגיות העומדות במרכז התערוכה של ליאורה לאור.

תערוכה זו עוסקת בתנודה בין עולמות, בין קטבים שונים – בין קרקע לשמיים, בין הגופני לרוחני, בין הממשי לדמיוני – כביטוי לגישה המטא-מודרנית. התערוכה בוחנת את האופנים שבהם המתבונן חווה עבודת אמנות בתנאים של תנועה, אי-יציבות, ספקנות, השתנוּת וריחוף.